"נשיפה ללא שאיפה יזומה- התמוססות "האני" באחד" תובנה על סוטרה 1.34

"נשיפה ללא שאיפה יזומה – התמוססות "האני" באחד" תובנה על סוטרה 1.34

"או, ניתן בפירוש להתגבר על הפרעות באופן גופני, ידי נשיפה והחזקה של הריאות ריקות מאוויר, או על ידי אימוץ שיטות אחרות כגון צום או התבוננות במוות וכיוצא בזה, שבאמצעותן האדם "מוציא נשמתו" באופן סמלי ומחזיק כביכול את הפראנה או את כוח החיים מחוצה לו"(סוטרה 1.34 עמ' 93 ב"סוטרות היוגה של פטנג׳לי", סוואמי ונקטסאננדה, הוצאת מודן).

"נשיפה ללא שאיפה יזומה – התמוססות "האני" באחד" תובנה על סוטרה 1.34

נשיפה ללא שאיפה יזומה, שלווה עמוקה והרפיית כל אחיזה.

נשיפה ללא שאיפה יזומה, מות ה"אגו". התחלה חדשה.

נשיפה ללא שאיפה יזומה, עתה נותר רק הצופה על הגבעה. אין אגו, אין שכל, רווח נולד בין הצופה, הגוף והמחשבה.

נשיפה ללא שאיפה יזומה, שקט ואין גם תנועת מחשבה.

ההתבוננות לבדה נותרה. האחדות עם ה"יש".

נשיפה ללא שאיפה יזומה, הפוגה. דממת מוות. התמוססות אל ה"כלום", אל ה"לא נודע". כניעה.

נשיפה ללא שאיפה יזומה, התמוססות "האני" באחד, האלוהי, 

התמוססות באהבה. 

כתבה: רויטל ברילנשטיין